זיהומי קנדידה
שמר הקנדידה שוכן במערכת העיכול אצל כל בני האדם ואצל רוב הפעוטות כבר סמוך ליום היוולדם. אוכלוסיית הקנדידה נשמרת ומווסתת בקפדנות ע"י החיידקים הידידותיים בגופנו וע"י מערכת החיסון. אולם, כאשר נחלשת מערכת החיסון וצמחיית המעיים הידידותית מתמעטת, מתחילה פטרייה זו להתרבות במהירות ולייצר רעלנים המפריעים לתפקודים גופניים רבים. אין מחלוקת, כי הטיפולים באנטיביוטיקה מהווים את הגורם העיקרי לשינוי זה.
גורמים נוספים המעודדים שגשוג קנדידה :
- נטילת סטרואידים, המדכאים את מערכת החיסון
- וירוסים שונים כמו אפשטיין-בר או ציטומגלווירוס הפוגעים ביעילות מערכת החיסון
- רמת סוכר גבוהה בדם, הנובעת מסוכרת או דיאטה עתירת פחמימות, המגבירה אף היא את הסיכון לצמיחת יתר של הפטרייה
לפי הערכות שונות, כשליש מאוכלוסיית המדינות המתועשות סובל מבעיות הקשורות לקנדידה! השתרשות הפטרייה על דופן המעי מביאה לדליפתם של חומרי מזון בלתי- מעוכלים וכימיקלים שונים לתוך הגוף. תופעה זו גורמת לאלרגיות למזון ולכימיקלים. בין היתר, קשורה פטרייה זו גם לזיהומים בנרתיק, לארתריטיס, אסתמה, פסוריאזיס ואף לחוסר פוריות. לפלורת מעיים מאוזנת תפקיד חשוב ביותר בשמירת יכולת ההגנה והסינון של רירית המעי, בעיקר, כאשר מדובר בבעיות של רגישות יתר במעיים. הוכח, כי אצל אנשים הסובלים מדלקות עור אטופיות חלה עלייה בחדירות רירית המעיים בהשוואה לאנשים בריאים. הרפואה המערבית נוטה להתעלם מבעיית זיהומי הקנדידה והשלכותיהם הבריאותיות, למרות שכיחותם הרבה. זאת, בעיקר, משום שקיים דמיון בין הסימפטומים, הנגרמים ע"י הפטרייה למגוון רחב של מחלות ידועות. יחד עם זאת, חלק מהסימפטומים המיוחסים לקנדידה אינם נובעים מהפטרייה עצמה אלא מצמיחת יתר של חיידקים פתוגניים בחלק העליון של המעיים. היות והטיפול היעיל לקנדידיאזיס יעיל גם לטיפול בצמיחת יתר של חיידקים, קשה לאתר את הסיבה האמיתית.
מידע זה אינו רפואי ואינו התוויתי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.
