פסוריאזיס
מחלת עור נפוצה, הפוגעת כב- 4%-2% מהאוכלוסייה, בעלת רקע משפחתי בכמחצית מהמקרים. מחלת הפסוריאזיס מתאפיינת בנגעים אדומים בעלי גבולות ברורים או נגעים קשקשיים כתוצאה מהצטברות מסיבית של תאי העור. תופעה זו נובעת מחלוקה מהירה מדי (פי 1000 מהנורמלי) של תאי העור, שלא מספיקים לנשור ומצטברים בשכבות לבנות דמוי קשקשת.
ישנם מספר גורמים המעורבים בהתהוות המחלה:
- במצב של עיכול חלבונים לקוי, החלבונים שפירוקם לא הושלם ממשיכים להיות מעוכלים ע"י חיידקים במעיים. חיידקים אלה יכולים לייצר גם תרכובות רעילות, ביניהם קבוצה הנקראת פוליאמינים, שגורמים להאצת קצב חלוקת תאי העור. מסתבר, שאצל חולי פסוריאזיס מוצאים רמות גבוהות של חומרים אלה.
- זיהומים במעיים, במיוחד זיהומי קנדידה, גורמים להיווצרות חומרים רעילים, המגבירים באופן ניכר את קצב חלוקת תאי העור.
- ירידה בתפקוד הכבד תפגום ביכולתו לטהר את הדם מהרעלים המיוצרים ע"י חיידקים ותגרום להחמרה בפסוריאזיס. לכן, חשוב לשמור על פעילות תקינה של הכבד.
יותר משליש חולי פסוריאזיס דיווחו על החמרת המחלה או התפרצות מחודשת בעקבות מצבי לחץ.
מידע זה אינו רפואי ואינו התוויתי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.
