הריח או הטעם?
משהו בטעמו, לא בריחו של השומן, שמושך אותנו למזונות עשירים.
מצויידים באטמי אף, נסיינים התבקשו לטעום מבלי להריח גבינת שמנת וקרקרים, שעוררו מיד עלייה ברמת השומן בדם.
נסיינים שהריחו אך לא טעמו לא הראו עלייה דומה.
"אנחנו לומדים מזה שהטעם הוא שמביא לעלייה ברמת השומן בדם.
הטעם, ולא הריח, מהווה את הגירוי שהגוף מגיב אליו," אומר ריצ'רד מאטס, פרופסור מאוניברסיטת פורדו למזון ותזונה, ובכך מסכם ממצאים שפרסם בירחון "פיזיולוגיה והתנהגות".
ניסויים בחולדות ובעכברים הראו גם הם העדפה למזונות שמנים גם כאשר חוש הריח נפגע.
שומן נחשב ל"מוביל טעם" חסר טעם משל עצמו, המעביר מרכיבים טעימים של חלקי מזון אחרים, וכמרכיב מזון המעניק מרקם.
אם הממצאים של מאטס יאוששו, המדע יאלץ להוסיף שומן לרשימת הטעמים שאדם יכול לזהות: מתוק, מלוח, חמוץ, ו"אומאמי" הנוצר בעקבות מונסודיום גלוטומט.
התגובה הפסיכולוגית לטעמו של השומן יכולה להסביר מסתורין נוסף. מדוע מזונות ללא שומן לא טעימים כל כך?
"אני תוהה אם העובדה שתחליפי המזון השמן לא ממש מגיעים לאותה רמה אינה נובעת מחוסר הבנה של כלל המרכיבים והמנגנונים הקשורים בשומן" אומר מאטס.
פורסם לראשונה בתאריך 14-12-2001
