עצירות
עיכול נאות של המזון שאנו אוכלים, ספיגה טובה של מרכיביו ופינוי הפסולת מהגוף הינם תפקידיה העיקריים של מערכת העיכול. תהליכים אלה הכרחיים לשמירה על בריאות תקינה ולמניעת התפתחותן של מחלות שונות. שמירה על פעילות מעיים סדירה הינה תנאי חשוב לניקוי מעיים נאות וטיהור הגוף מרעלים.
עצירות, המתבטאת בירידה בתדירות ובקשיי יציאה, אינה מחלה אלא סימפטום. הסיבות לעצירות רבות ומגוונות הן נפשיות והן פיזיות. הדחקת צורך והתאפקות מיציאות עלולה לגרום לעצירות, כמו גם השימוש בתרופות שונות. התרופות העיקריות שגורמות לעצירות, כחלק מתופעות הלוואי שלהן: נוגדי חומצה המכילים אלומיניום (מאלוקס), נוגדי דיכאון טרי-ציקליים, משככי כאבים נארקוטים, תרופות להורדת לחץ הדם מקבוצת חוסמי תעלות סידן. גם מחלות שונות, ובעיקר תת-פעילות של בלוטת התריס, מעודדות ירידה בפעילות מעיים. יחד עם זאת, אין ספק כי הסיבה השכיחה ביותר לעצירות הינה תזונה לקויה המכילה כמות נמוכה של סיבים תזונתיים ושתייה בלתי מספקת.
אין להתייחס לעצירות כאל אי נוחיות בלבד. לבעיה זו השלכות רבות על תפקוד מערכת העיכול ועל הבריאות הכללית. עצירות כרונית עלולה לגרום לקשת רחבה מאוד של מחלות ותסמינים החל מעייפות כללית, כולסטרול גבוה ועד לסרטן המעי הגס.
כאשר מזון (בדיאטה דלת סיבים או מצבי עצירות כרונית) נשאר זמן רב במערכת העיכול חלים מספר תהליכים פתוגניים וקרצינוגניים. גורמים רעילים הנמצאים במזון, עופרת למשל, ואינם אמורים להיספג דרך מערכת העיכול נספגים כאשר המזון נמצא זמן רב במערכת.
כימיקלים שונים מומרים לצורות רעילות בתהליכים שונים כמו ע"י הבקטריות במערכת העיכול. טיפול תרופתי ממושך בעצירות, גורם אמנם להקלה, אך כאמור עצירות הינה סימפטום וטיפול בסימפטום אינו פותר את הבעיה. רוב התרופות נגד עצירות גורמות לפיתוח תלות בחומר המשלשל ולנסיגה ביכולתה של מערכת העיכול לבצע פעולת יציאה תקינה. בנוסף לכך, לתרופות משלשלות יש גם תופעות לוואי שונות, הכוללות: עוויתות, כאבי בטן, שלשולים, הפרת האיזון הכימי בדם ובעיקר איבוד של ויטמינים ומינרלים חיוניים לתפקודו התקין של הגוף. ככל שמתארכת תקופת השימוש בתרופה, כך קטן הסיכוי להגיע ליציאה סדירה בלעדיה.
מידע זה אינו רפואי ואינו התוויתי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.
