מחלת אלצהיימר
מחלת אלצהיימר ותופעות אחרות של דמנציה סנילית מהווה את אחת הבעיות הקשות והעצובות הקשורות להזדקנות.
מחלת אלצהיימר מאופיינת בהידרדרות הדרגתית של היכולת השכלית והרגשית, אבדן זיכרון וירידה בתפקוד קוגניטיבי, עד כדי חוסר יכולת לבצע פעילויות יום- יומיות פשוטות.
הופעת המחלה קשורה להרס כללי של תאי העצב במספר אזורי מפתח במוח. הפגיעה באזורים הקשורים לתפקודים מנטליים ונפשיים מתפתחת בעקבות נזק מצטבר של רדיקלים חופשיים. כמו כן, חלה גם ירידה ברמות אצטיל-כולין ומתווכים עצביים נוספים, הקשורים לתהליכים ניווניים כתוצאה מהזדקנות רקמת המוח.
סיבה שכיחה נוספת להתנוונות זו של מערכת העצבים המרכזית הינה אספקה מוקטנת של דם וחמצן למוח.
גורמי סיכון נוספים הינם:
חשיפה לאלומיניום וסיליקון. נמצא קשר ברור בין רמות גבוהות של חומרים אלו בגוף לבין מחלת אלצהיימר.
מחסור כרוני בויטמיני B (מחסור ב-B12, B6 וחומצה פולית גורם לייצור עודף של הומוציסטאין, המעודד התפתחות מחלות ניווניות רבות, ביניהן מחלת אלצהיימר(. מחסור בויטמין B12 , אשר נפוץ בעיקר באוכלוסייה מבוגרת, עלול לגרום לתופעות הדומות למחלת אלצהיימר, לדיכאון ולהפרעות מנטליות. מחסור בויטמינים , מינרלים ונוגדי חמצון. נמצא, כי מחסור ברכיבים תזונתיים נפוץ במיוחד באוכלוסיית הקשישים. לנוגדי חמצון חשיבות עליונה במניעת מחלת אלצהיימר על ידי נטרול רדיקלים חופשיים, האחראים לנזק המצטבר ברקמות.
מידע זה אינו רפואי ואינו התוויתי. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.
